הביטו מסביב. העצים הם נוכחות חיה, מלווים אותנו במרחבי חיינו השונים.
עטוף הילת בראשית וקדמוניות, בתרבויות שונות משמש העץ כסמל להיבטים חיוביים של צמיחה והתחדשות, יציבות ושורשיות, תבונה והתפתחות.
העצים, בהיותם חלק ממעגלי הטבע השונים, נתמכים בתהליכי מחזוריות עונתיים, שניתן להקביל אותם ולהתבונן בהם כראי לעבודת הנפש, זו שמאפשרת מגע ישיר עם עצמנו והישענות על משאבים פנימיים: רגשות, מחשבות, זכרונות, חלומות, שאיפות ונטיות הלב.
אם נרחיב באופן כללי לגבי הטבע, בצמח, כאשר עלה קמל, הצמח משקיע בו אנרגיה רבה, ובעצם מיותרת, מחלישה.
גם אנחנו נוטים לעשות זאת, וחלק מהיכולת שלנו לגדול ולצמוח קשורה בהזדמנויות שאנחנו יכולים להעניק לעצמנו ולהיפטר מחלקים שאינם רצויים עוד מבחינתנו.
המפגש עם הטבע מרחיב את הנפש, מאפשר לנו להתבונן על העולם בעיניים פקוחות לרווחה ולמצוא בתוכנו את הדינמיות של מכלול התהליכים בטבע: חילופי עונות, נביטה, פריחה, לבלוב, הבשלה ונשירה; הרי גם אנחנו נעים בין מצבי סערה ושלווה, רגשות שוטפים אותנו, לעיתים אנחנו חשים חשופים ופגיעים, ולעתים פעילים ומלאי חיוניות.
מתי אנחנו חשים מספיק בשלים כדי לצאת אל העולם? כמו הטבע, גם אנחנו זקוקים להזנה, טיפול וטיפוח, לסבלנות אודות כל תהליכי ההתפתחות בקצב המתאים.
בהקשר הזה מעניין לחשוב- מה נחוץ לנו על מנת לגדול ולהתפתח באופן האופטימלי? לאילו סוגים שונים של הזנה אנחנו זקוקים על מנת להתחזק ולפעול בעולם (מזון תנאי מחייה, מערכות יחסים, עיסוקים שמעשירים אותנו...), ומי מספק לנו אותן?
